דילוג לתוכן הראשי

איך לאזן משוואה כימית בארבעה צעדים

שיטה קבועה שעובדת על כל משוואה, עם דוגמה של שריפת אתנול מההתחלה ועד הסוף.

  • שחר ביאלר
  • 2 דק׳ קריאה

איזון משוואות הוא אחד הדברים הראשונים שפוגשים בכימיה כללית.
הרבה סטודנטים מנסים לנחש מקדמים עד שזה מסתדר. יש דרך מסודרת יותר וזה מה שנעשה כאן.

למה בכלל מאזנים

בתגובה כימית אטומים לא נעלמים ולא נוצרים. הם רק מתחברים מחדש. לכן מספר האטומים מכל יסוד חייב להיות שווה בשני הצדדים של החץ.

הצעד הראשון: לכתוב את הנוסחאות הנכונות

ניקח את שריפת האתנול. אתנול נשרף עם חמצן ונותן פחמן דו־חמצני ומים:

C₂H₅OH + O₂ → CO₂ + H₂O

את הנוסחאות עצמן לא משנים אף פעם. משנים רק את המקדמים שלפניהן.

הצעד השני: לספור אטומים בכל צד

  • פחמן: 2 משמאל ו־1 מימין
  • מימן: 6 משמאל ו־2 מימין
  • חמצן: 3 משמאל ו־3 מימין

הצעד השלישי: לאזן קודם את מה שמופיע הכי מעט

מתחילים מהפחמן: שמים 2 לפני CO₂. אחר כך המימן: שמים 3 לפני H₂O, כי 3 כפול 2 זה 6.
את החמצן משאירים לסוף, כי הוא מופיע גם כיסוד בפני עצמו (O₂) ואותו הכי קל לסגור.

עכשיו מימין יש 4 אטומי חמצן ב־CO₂ ועוד 3 במים. ביחד 7. משמאל יש אטום אחד באתנול, אז צריך עוד 6 מ־O₂, כלומר מקדם 3.

C₂H₅OH + 3O₂ → 2CO₂ + 3H₂O

הצעד הרביעי: לבדוק

  • פחמן: 2 ו־2
  • מימן: 6 ו־6
  • חמצן: 1 ועוד 6, כלומר 7, מול 4 ועוד 3, כלומר 7

טיפ שלי: תמיד משאירים לסוף את היסוד שמופיע לבד. ברוב התרגילים זה החמצן או המימן.

בפרק המבוא אני עובר על עוד דוגמאות כאלה צעד אחרי צעד.

שחר ביאלר

יליד 91׳. מלמד כימיה לסטודנטים באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה.
הבנתי שאני אוהב כימיה עוד בבית הספר היסודי, ומאז אני לא מפסיק להסביר אותה.

עוד מהבלוג